מי אנחנו

המפעל

העיר שכם

 

שכם

שכם היא העיר הפלשתינית השנייה בגודלה באזור יהודה ושומרון.  שם העיר נזכר לראשונה במאה ה19 לפני הספירה. שם העיר שכם בערבית הוא "נאבלוס" אשר ניתן לה בתקופת האימפריה הרומית. השם הוא שיבוש המילה היוונית "ניאפוליס" (עיר חדשה).

העיר מונה כ 134,000 נפשות ומהווה מרכז מסחרי גדול באזור השומרון.

במקרא נזכרת שכם בפעם הראשונה בסיפורי האבות: בקרבתה, באלון מורה, בנה אברהם מזבח לה' (בראשית יב, ו-ז); יעקב קנה בה חלקת אדמה ב"מאה קשיטה" ובנה בה מזבח (בראשית לג, יח-כ); בשכם אירעו מעשה האונס בדינה ונקמת שמעון ולוי בבני שכם החוים (בראשית לד); בשכם נקברו עצמות יוסף, שהועלו ממצרים (יהושע כד, לב); בתקופת ההתנחלות עבר בשכם הגבול בין נחלת אפרים לנחלת מנשה (יהושע יז, ז), והעיר היתה לעיר לוויים ונמנתה עם שש ערי המקלט (יהושע כ, ז; כא, כא); המאבק בין בעלי שכם לבית יוסף בא לידי ביטוי בסיפורו של אבימלך בן גדעון (שופטים ט; י). העיר הקדומה של שכם שכנה בתל בלאטה, במזרח העיר של ימינו.

בשנת 332 לפנה"ס מרדו השומרונים במקדונים. בעת דיכוי המרד הוחרבה העיר שומרון, והתוצאה הייתה התחזקות מעמדה של שכם. ב-128 לפנה"ס החריב יוחנן הורקנוס את העיר. תקרית זו היתה השיא של שרשרת התנגשויות בין יהודים לשומרונים על רקע פוליטי, דתי וכלכלי. המתיחות בין שני העמים הלכה והחמירה. מתוך מתיחות זו נגזר השוני ביניהם. גם המנהגים, המסורת וגם המקרא של שני העמים שונה מאז.

בתקופה הרומאית, אספסינוס הרס לחלוטין את העיר הקדומה, ובשנת 72 לספירה בנה עיר חדשה. בין הר גרזים להר עיבל. הרומים קראו לה פלויה ניאפוליס. בתלמוד ובמדרשים מכונה העיר ניפוליס או ניפולין. במפת מידבא היא מתוארת כעיר מוקפת חומה בעלת רחובות מצטלבים, ממערב לקבר יוסף, שבתחום שכם העתיקה.

ב 1546, התקופה העות'מאנית נפגעה שכם ברעש אדמה ובמאבקים קשים בין המשפחות השולטות של העיר. אז החלו גם להרחיב את הבניה אל מחוץ לגבולות העיר העתיקה. הבניה החדשה נחלקה ל2 קבוצות בונים עיקריות ,הטורקים והאירופאים. הטורקים בנו בעיקר במזרח וצפון העיר והוסיפו את בניני הממשל, מגורי עובדים ממשלתיים ועוד מבנים לרווחת האוכלוסיה. האירופאים בנו במערב העיר, קרוב לעיר העתיקה. סגנונות הבניה השונים התמזגו זה בזה ונוצרה עיר מורחבת ומגוונת מבחינה ארכיטקטונית.

ב 1918 הסתיים השלטון העות'ומאני והחלה תקופת המנדט הבריטי. השלטון הבריטי הביא אתו התפתחות מהירה, בטחון כלכלי ובטחון מדיני. השפעות המהפכה התעשייתית נכרו באזור ושכם שגשגה, אך יחד עם זאת החלה מתיחות גוברת בין המתיישבים הציונים לתושבי שכם.

ב1927 התרחשה רעידת אדמה בארץ, ושכם היתה בין הערים שנפגעו קשה. נגרמו נזקים ניכרים לבניינים, אך לא נגרם הרס כללי לעיר. בעקבות זאת החלה שוב בניה מחודשת בעיר. הממשלה הבריטית סייעה לתושבים שבתיהם נפגעו, בהלוואות בתנאים נוחים, לתיקון הבתים או לבניית בתים חדשים. הלוואות אלו נוצלו על ידי תושבים רבים לבניית בתים מחוץ לעיר העתיקה.

העיר הורחבה שוב, והתפשטה גם לכיוון הר עיבל. שכונות חדשות קמו בכל קצוות העיר.

אחרי המלחמה ב1947 שכם נותרה בשלטון ירדני, ורבים מפליטי המלחמה, מצאו בה מפלט. מחנות פליטים הוקמו והמפורסם שבמחנות הוא מחנה בלאטה הממוקם היכן ששכנה שכם המקראית. המחנות התקבעו עם הזמן כחלק מאזור מגורים קבוע אך עדיין נשארו ללא תשתיות ותנאים טובים למחייה.

בתחילת שנות ה- 60 שכם המשיכה להתרחב ולהתפתח בעיקר בזכות תרומות ממדינות ערביות.

ב1967 עברה שכם לשלטון ישראלי ונבנתה האוניברסיטה הפלשתינית הגדולה ביותר, אוניברסיטת א-נג'אח.

ב1995 בעקבות הסכמי אוסלו, השליטה בשכם עברה לרשות הפלסטינית.

היום שכם היא מרכז פעילות מסחרי ותרבותי משגשג. ההיסטוריה ניכרת בכל פינה בעיר המאגדת בתוכה תקופות רבות. שכם במגמת התחדשות מהירה. נבנית תשתית מפוארת לרכבת תחתית, קניון מסחרי גדול ניצב במרכז העיר, מבני ספורט, חינוך ותרבות רבים נחנכים בתדירות גבוהה. הבנייה נעשית עתה לגובה, ומגדלים רבים מפארים את קו השמיים השכמי.

 

האתר הרשמי של העיר שכם:

http://www.nablus.org/en/new.php

 

 

 

 

 

 

 

 
             
               
               
בית - אודות - מוצרים - מתכונים - חנויות - וידאו - קשר